בשמונה באוקטובר 2023 ישב קובי סמבורסקי, ממייסדי קרן ההון סיכון "גלילות קפיטל", בחדר ישיבות קודר לצד בכירי התעשייה. ספק איטי ומשתק חלחל אל חלל החדר, וכולם חששו מהתרחיש האוקראיני: מלחמה שפורצת, מתכנתים שמתגייסים, הון אנושי שבורח, ואקוסיסטם שלם של חדשנות שקופא ונמחק מן המפה. אלא שבמקום לקרוס, המציאות הולידה מהלך הפוך לחלוטין. בתוך שנתיים של אש, שירות מילואים ממושך ואזעקות שקטעו ישיבות דירקטוריון, הנתונים הציגו תמונה מפעימה: היקף האקזיטים הישראלי זינק מעשרה מיליארד דולר ליותר מ־70 מיליארד. בספרו "השבט", הרואה אור בהוצאת 'סלע מאיר', סמבורסקי אינו תולה את ההישג הזה רק בצה"ל או באקדמיה, אלא משרטט קו גנטי ותרבותי הנמתח על פני אלפי שנות היסטוריה, ומסביר מדוע דווקא עתה, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית, היתרון הזה הופך מקיומי למנצח.
סמבורסקי לוקח אותנו אל חלל בית המדרש המסורתי, מרחב שנראה למתבונן מן הצד ככאוס צעקני וחסר סדר. אין שם מרצה המכתיב אמת יחידה מול לוח, אלא שולחנות ארוכים סביבם יושבים זוגות בחברותא, מתווכחים בלהט, מפרקים כל הנחת יסוד ומחפשים ללא הרף את ה"איפכא מסתברא". התלמוד, ביסודו, אינו קודקס חוקים יבש אלא פרוטוקול ענקי של מחלוקות נצחיות שבהן גם דעת המיעוט נשמרת בקפידה, מתוך הבנה שהיא עשויה להפוך למכרעת בנסיבות עתידיות. המסורת הזו, שבה אברהם מעז להתווכח עם בוראו על גורל סדום ובית הלל מקדימים את דברי בית שמאי לדבריהם מתוך ענווה אינטלקטואלית, יצרה עם שמחווט כולו לחיכוך יצרני. זוהי בדיוק אותה תשתית שבזכותה קצין זוטר ביחידה 8200 חש חובה להעיר לקצינים בכירים שהנחת היסוד שלהם שגויה, ומהנדס תוכנה צעיר מעמיד את הקוד של המנכ"ל לבדיקת עמיתים ללא היסוס.
כאן נחשפת התפנית המפתיעה שמחברת את המורשת העתיקה למהפכת הבינה המלאכותית של ימינו. כאשר מודלי שפה מסוגלים לכתוב קוד מורכב בתוך שניות ולהפיק תוכניות עסקיות שלמות, הידע הטכני היבש הופך למוצר מדף זול ונגיש. מה שנותר כערך מוסף אנושי שאין לו תחליף הוא הראש החושב, הספקנות העמוקה והיכולת לזהות סדקים בתוך הוודאות. מודלי השפה של זמננו לוקים בנטייה מובנית של חנפנות: הם נוטים להנהן בהסכמה עם המשתמש, להחמיא להנחותיו ולהזות עובדות רק כדי לרצות אותו. מנהל שרגיל לפקודות שקטות ייפול במלכודת הזו בקלות, אך מי שצמח על ברכי הדיבייט התלמודי, שבו ויכוח נוקב הוא הדרך היחידה לחשיפת האמת, לעולם לא יסתפק במכונה שאומרת לו "אמן". הוא ידרוש ממנה להיות חברותא קשוחה, יאתגר את מסקנותיה ויחפש את נקודות התורפה בכל תשובה.
לצד האופטימיות המעוררת, סמבורסקי מציב תמרור אזהרה חד ומזכיר כי מחדל השבעה באוקטובר היה התוצאה הטרגית ביותר של מערכת שזנחה את תרבות הוויכוח ושקעה בהנהון הדדי עיוור. המסר המרכזי העולה מן הספר ברור וחד: מה שלעיתים נתפס כקוצר רוח, כמזג סוער או כחוסר נימוס ישראלי, מתגלה כעת כמנגנון החיסוני והקוגניטיבי החיוני ביותר של עולם המחר.
בעידן שבו הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק, העתיד שייך לשבט שיודע לשאול את השאלות הקשות, להטיל ספק ולמצוא את מקומו המוביל כיהודי וכישראלי.
