החוש המוסרי

האם בני אדם נולדים עם חוש מוסרי?

בתקופת השיא של הרלטיביזם המוסרי, פרסם ג'יימס ק. וילסון את הספר 'החוש המוסרי' ובו הוכיח על בסיס מחקרים רבים ממדעי ההתנהגות כי המוסר טבוע באדם. השיפוט המוסרי אינו רק תוצר תרבותי, אלא נטוע עמוק בתבונה, ברגש ובאינטואיציה – באופן המשותף לאנושות כולה.

וילסון זיהה חושי מוסר שונים, ובראשם ההוגנות, ההזדהות עם הזולת, השליטה העצמית ותחושת החובה. התרבות, בתורה, עשויה לעדן את חוש המוסר של היחיד על ידי הרחבת הגבולות מעבר למשפחה והשבט. זהו הישג ייחודי של תרבות המערב מימי הביניים ואילך, אך ההקצנה שלו בזמננו מזמנת למוסר האנושי סכנות מסוג חדש.

ב'חוש המוסרי' תגלו:

• למה אנשים טורחים להצביע בבחירות על אף שהסיכוי שקולם ישנה משהו אפסי?

• מדוע מעדיפה האבולוציה גברים מחויבים על פני אלו שנקשרים לנשים רבות?

• אם גם גברים וגם נשים מצפים להוגנות, מדוע הציפיות שלהם כל כך שונות?

• כיצד פרצו הכנסייה הקתולית והאיכרים האנגליים את הגבולות השבטיים של המוסר?

ג'יימס ק. וילסון (1931-2012), חוקר מדע המדינה, מנהל ציבורי וקרימינולוגיה מוכר לציבור בעיקר בשל תיאוריית "החלונות השבורים" למיגור תרבות הפשיעה, כיהן כנשיא איגוד מדע המדינה האמריקאי והיה חבר בצוותי יעוץ לבית הלבן בימי רונלד רייגן וג'ורג' בוש האב.