להבין את ה-7 באוקטובר

החבילה כוללת את 3 הספרים במשלוח אחד

תחנות 7, פקדה אותנו השעה
מהרגע בו הכוננות הפכה למלחמה וטילי נ"ט החלו לפגוע בטנקים, עד הרגע בו אחרון חטופיה שוחרר מעזה – קרבותיה של חטיבה 7 הן פניה של מלחמת חרבות ברזל. זוהי החטיבה שטנקים שלה היו פרוסים על הגדר בתחילת המתקפה, שחייליה היו הראשונים להגיב, שמפקדיה הובילו קרבות בלימה מול מאות מחבלים, ושטובי בניה נפלו בקרב ובשבי. כשחיילי חטיבה 7 נפגשו, רק שבועיים קודם לכן, עם ותיקי מלחמת יום כיפור, הם לא העלו על דעתם שאת הפרק הבא בתולדות החטיבה – והמדינה – יכתבו הם עצמם.
הספר הזה מזמין את הקורא להצטרף לחיילי החטיבה בחצי הראשון של המלחמה, בפרק הזמן שבין השבעה באוקטובר ל"מבצע ארנון", בו חולצו ארבעה חטופים. לשמוע את הקריאות בקשר, להבין מי נפגע ונפל, לחרוד לגורלו של מי שקולו נדם פתאום, להתמלא גאווה ורעות-לוחמים כשעלילות הגבורה הופכות לדבר יום ביומו.

עידית שכטר-פייל היא סופרת שפירסמה עד כה שלושה עשר ספרים. היא גוייסה בתחילת המלחמה לחטיבה 7, ובמהלכה חקרה מאות רבות של עדויות וחומרים אותם שזרה לסיפור לחימה הנקרא כמקשה אחת.

אבא בא

"אמא, אני בסדר. אני בחמ"ל. אל תדאגי. אין לי קליטה ❤️❤️❤️❤️"

ההודעה מרוני שקפצה ב־09:27 בבוקר השבעה באוקטובר הרגיעה להרף עין את דפיקות הלב הפרועות של איל אשל. הוא כבר שקל לקחת רכב ולדהור דרומה, אליה, לנחל עוז. "תירגע", הוא אמר לעצמו. "הכל בשליטה. היא נמצאת בחמ"ל, ויש לנו צבא ששומר עליה".

יממה לאחר מכן הוא פתח לרוני תיק נעדרת.

ב־34 הימים הבאים, שבסופם נולד איל מחדש כאב שכול, הוא גילה כמה מעט ידע על השירות הצבאי של בתו, על מערכות המדינה שעליהן סמך בעיניים עצומות, ועל הסולידריות הישראלית.

אבא בא הוא סיפור על הורות, תקווה, אובדן אמון, על רעוּת חיילוׄת, ועל הניסיון הנואש, ההרואי, להשיב את מה שכבר לא ניתן להשיב.

הגיבור מהדלת ממול
החיילים צועקים "צה"ל, צה"ל" מחוץ לממ"דים, אבל אף אחד לא פותח. פתאום, קול מהוסס נשמע מתוך הממ"ד: "מי היה הנשיא הראשון?" הם הסתכלו זה בזה נבוכים, מצטערים שלא הקשיבו יותר בשיעורי אזרחות. אבל אז עמרי ענה: "וואלה, לא יודע מי היה הנשיא הראשון, אבל בוז'י היה לא מזמן אצלנו במרינה בהרצליה". דלת הממ"ד נפתחה.

תעוזה, יצירתיות, עצמאות מסירות נפש – אלו החומרים מהם היו עשויים גיבורי ה-7 באוקטובר. בשעות ארוכות של הפקרות ואימה, הם היו קרן אור של תקווה. זהו הסיפור שלהם: סיפורו של הדבק הישראלי הגובר על כל הפערים, של הניסיון הנואש לקבל החלטות במציאות בלתי אפשרית, ושל הרוח הגדולה שהלכה ונחשפה במלחמת הקיום של מדינת ישראל. זוהי גם קריאה לכל אחד מאיתנו לגלות את הגיבורים שסביבו, ואת הגיבור שהוא-עצמו יכול להיות.

בספר השוזר את ההווה עם העבר חושף נפתלי חן את הקשר העמוק בין העוז והתושיה של היום לבין מורשת הגבורה של העם היהודי. סיפוריהם של גיבורי מלחמות ישראל נקראים בנשימה אחת עם עדויות מהקרבות ביישובי העוטף וברצועת עזה, מבהירים שדור מלחמת "חרבות ברזל" ממשיך לשאת את הלפיד בגאון.

נפתלי חן הוא היסטוריון ומורה דרך, מנכ"ל עמותת "ערך הדרך" להדרכות חינוכיות ומרצה על מורשת וערכים. מתגורר בעתניאל, נשוי לאודיה ואב לארבעה. זהו ספרו הראשון.