להציל את המשפחה

"ספר זה הוא ניסיון להראות לאן מועדות פניה של המהפכה המנית – דהיינו, לעבר ביטול הנישואים והמשפחה.

פוליאמוריה ופיק-אפ, הורה 1 והורה 2, חילופי זוגות וחילופי זהות, מין אהבה ובני אדם בלי מין, "את לא נולדת אישה והכול עניין של הסללה". כל אלו מושגים וסיסמאות ששולטים ברמה בעולם ובארץ, עד שתשתקת המתנגדים. החברה הישראלית עודנה משפחתית, ובאופן חריג במערב יש בישראל ריבוי טבעי – אך האוה האינטלקטואלית, פנה תקשורתית, משפטית והפוליטית הולכת לכיוון ברור אחד ברור: דה-לגיטימציה של המשפחה המסורתית, שבמרכזה הולדת ילדים וגידולים. סקוט ינור קורא לזה "המהפכה המתגלגלת".

ינור צלל אל ספר העיון והמחקר העדכנית, מיפה את הארגון ואת האדם, וחזר כדי לספר, כדי להזהיר, וגם כדי להציע דרכי פעולה ומדיניות שיאפשרו להציל את המשפחה . הוא מזהה שלושה זרמים חזקים המושכים לביטול המשפחה: הפמיניזם הרדיקלי, הליברליזם העכשווי, והוגי השחרור המיני. הפמיניזם נסחף להכחשת הבדלים הטבעיים בין המינים; הליברליזם העכשווי חותר לאוטונומיה גמורה של הפרט ומערכות יחסים המבוססות על אינטרסים אנוכיים; והוגי השחרור המיני מידרדרים לעבר חזון עוועים נטול גבולות. ראשי החץ הקיצוניים הללו מושכים במהירות את המפה כולה לכיוונם.

*מדוע הדרישה לשוויון בין המינים בכל תחומי העיסוק פירושה לבטל את המגדר?

* למה הפמיניזם המתון אינו נאבק בחזון הנישואים הקבוצתיים של הרדיקליות?

* מה עונים לסיסמה המתחסדת "פמיניזם הוא הרעיון הרדיקלי שנשים הם בני אדם"?

* איך שבים לטפח את מוסד הנישואים בעזרת מדיניות ממשלתית שאינה מתערבת בחיי הפרט?

סקוט ינור הוא פרופסור למדע באוניברסיטת המדינה בּוֹיז באיידו, ארה"ב. בין ספריו הקודמים (באנגלית): "הפוליטיקה של המשפחה: רעיון משפחתי בהגות המדינית המודרנית" (2011); "האנושיות על פי דיוויד יוּם: פילוסופית החיים המשותפים וגבולותיה" ( 2016). נשוי לאיימי ואב לחמישה.