תחרות ויזמות

"אני, לעומתם, מדגיש את חשיבותו של התהליך היזמי, שמתבסס במפורש על [תמריץ הרווח] כלומר על יכולתו של היזם 'להריח' רווחים ממרחק. התמריץ הזה … נחוץ כהסבר לשאלה מדוע יזמים מנסים יוזמות חדשות, מחירים חדשים ומוצרים בעלי תכונות חדשות, והכול בחיפוש אחר דבר שאינם בטוחים בקיומו".

ספרו של הכלכלן ישראל מאיר קירזנר עומס על שכמו משימה כבדת משקל: קריאת תיגר על הזרם המרכזי במחקר הכלכלי המודרני. קירזנר טוען בו שהתורות הכלכליות המושלות כיום בכיפה – באקדמיה, במחקר ובמדיניות הציבורית – נתפסו להיבטים טכניים ומופשטים של כלכלת השוק, בשעה שהעיקר חמק מהם. 

לפי קירזנר, ליבה הפועם של הכלכלה המודרנית הוא היזם, שברוחו היצירתית והתחרותית מייצר מוצרים חדשים, משפר את הקיימים, משיג מחירים נמוכים, ומקל עלינו, האזרחים מן השורה, את החיים הכלכליים. ללא הבנת תפקידה המהותי של היזמות בשווקים המודרניים, התיאוריות הכלכליות נותרות עקרות ומנותקות.

מה הופך את היזם לשחקן החשוב ביותר בזירה הכלכלית?
האם הציבור באמת צריך לחשוש ממונופולים? 
איך באים רווחים לעולם? 
ואם אנו חפצי שגשוג, מה לעולם אסור לנו לעשות ליזמים?

תחרות ויזמות, שראה אור לראשונה ב-1973, צוטט עד היום קרוב ל-10,000 פעמים במאמרים ובמחקרים אקדמיים. הספר מערער על המוסכמות השגורות לגבי שיווי-משקל כלכלי, תחרות, מונופולים ורווחה, ומציג תחתיהן תפיסת עולם סדורה על תפקידם הייחודי של היזמים הכלכליים, החל ביוזמות קמעונאיות זעירות וכלה בתאגידי ענק מסובכים, בקידום חיי השפע והרווחה. 

הפרופסור והרב ישראל קירזנר, יליד לונדון 1930, נחשב לאחד הכלכלנים המשפיעים בדור האחרון. מלבד היותו מרצה וחוקר באוניברסיטת ניו-יורק, קירזנר משמש גם רב קהילה בעיר. הוא קיבל את תורותיו משני הוגים חשובים: בהלכה, מה"פחד יצחק", הרב יצחק הוטנר, שקירזנר היה אחד מתלמידיו המובהקים ומעורכי ספרו; ובכלכלה, מלודוויג פון-מיזס, ממייסדי האסכולה האוסטרית, שקירזנר נחשב לממשיך דרכו ומשכלל שיטתו.