קח לך רעיון, בנה סביבו תנועה, כתוב לו ספר, ועשה היסטוריה. בוא בלב פתוח ובנפש שחפצה בשינוי אמיתי; כתוב ללא הרף, גייס שותפים לדרך והשלך עוד אבנים למים כדי לייצר אדוות שנפרשות לכל עבר. בסופו של המסע תגלה שהמים לא רק שוחקים את האבנים, אלא מסוגלים להזיז הרים. תגלה שאפילו מוסד מבוצר כמו בית הדין לעבודה, המזוהה במשך עשרות שנים עם מבצרי העבודה המאורגנת הישנה והמונופולים הגדולים, נאלץ בבוא העת להישיר מבט אל המציאות, ולהכיר בצדקת הדרך, בכנות הכוונות ובעשייה העיקשת של מי שסירבו להיכנע לתלם.
זהו בדיוק מסעו של איש החינוך והיזם טל לוריא, מייסד ארגון "מורים מובילים שינוי". לוריא החל את דרכו כמורה בתוך המערכת, ושם ראה מקרוב כיצד המונופול הבלתי מעורער של הסתדרות המורים וארגון המורים העל-יסודיים חונק כל יוזמה, פוגע בעשייה הפדגוגית ומקריב את עתיד הדור הצעיר. כדי לתרגם את תסכול השטח למהפכה מנומקת, הוא חיבר את ספרו "עד הילדים", שראה אור בהוצאת 'סלע מאיר'. הספר לא היה רק כתב אישום חריף, אלא שימש תוכנית עבודה מעשית ומשנה סדורה.
הספר פירק לגורמים את האנטומיה של המונופול המוסדי: הוא חשף כיצד המערכת חוסמת בעקביות כל רפורמה מבנית ומעקרת את חופש הבחירה של ההורים; כיצד קרטל השכר מקדש ותק עיוור במקום איכות והישגים, ומביא לנשירתם של עשרות אחוזים מטובי המורים הצעירים כבר בשנותיהם הראשונות; וכיצד מנגנון הקביעות האוטומטי כובל את ידי המנהלים, מונע מהם לתגמל מצטיינים או להיפרד ממורים שאינם מתאימים, והופך מנהיגים חינוכיים לברגים צייתנים במנגנון ריכוזי.
לצד חשיפת המחדלים וזרימת מאות מיליוני השקלים ללא שקיפות ופיקוח, שרטט לוריא אלטרנטיבה של חירות, גמישות ואחריות. הוא קרא לאוטונומיה ניהולית מלאה למנהלים, לחוזים אישיים ותגמול מבוסס איכות, לפתיחת אזורי הרישום לטובת חופש הבחירה של ההורים, וללוח חופשות מבוזר המתאים לצרכים האמיתיים של הקהילה.
הרעיונות הללו, שנטעו שורשים עמוקים בין דפי הספר, הפכו למצפן של מאבק השטח, עד שהובילו לנקודת המפנה. בפסיקה תקדימית ומרעישה, קבע בית הדין לעבודה כי עמותת "מורים מובילים שינוי" היא ארגון עובדים אותנטי, וסדק לראשונה בתולדות המדינה את המונופול של ארגוני המורים המסורתיים. הקביעה כי מורים שיצטרפו לארגון החדש ישוחררו מתשלום דמי הטיפול הכפויים להסתדרות פתחה לרווחה את הדלת לתחרות, שקיפות וחופש התאגדות אמיתי.
אמנם המערכה רחוקה מלהסתיים וארגוני העבר יוסיפו להילחם על שימור כוחם בערכאות המשפטיות, אך הסכר כבר נפרץ. המאבק של טל לוריא מוכיח כי גם המערכות המסורבלות והמבוצרות ביותר אינן חסינות בפני עוצמתו של רעיון צודק, המגובה בעבודת שטח נחושה ובספר שלא מהסס לגעת בנקודות הכואבות ביותר.
