אז מה הסיפור של ג'יי. די. ואנס?
ולמה האיש שהיה אמור להיות לצידנו נכנס בנו פתאום בכל הכוח?
מאז שטראמפ החליט לקדם משא ומתן מול איראן, משהו דרמטי השתנה בוושינגטון. מי שנמצא עכשיו בפרונט מול האיראנים אינו מרקו רוביו או פיט הגסת' הפרו-ישראלים, אלא סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס. לאחרונה שמענו ממנו זמירות צורמות מאוד: הוא התבטא בחריפות נגד ישראל, הזכיר לנו בבוטות ששני שלישים מהחימוש שלנו ממומנים על ידי משלם המיסים האמריקני, ודאג להבהיר מי כאן בעל הבית.
כל זלזול, ולו הקטן ביותר, מוציא אותו מהכלים – בדיוק כפי שיצא בעבר על זלנסקי.
אז איך מי שהביע בעבר תמיכה בישראל הפך פתאום לכל כך נוקשה, קר וביקורתי כלפינו?
אולי כדאי לחזור לספרו "אמריקה השנייה: זיכרונות ממשפחה ותרבות במשבר", אשר תורגם לעברית ויצא לאור בהוצאת סלע מאיר. הספר עוסק במשפחתו מקנטקי ובבעיות הסוציו-אקונומיות של עיר הולדתו מידלטאון שבאוהיו, אליה עברו הוריה של אמו כשהיו צעירים. הספר הזה הוא לא רק אוטוביוגרפיה אישית, אלא גם מפת הדרכים שדרכה ואנס מנהל כיום את מדיניות החוץ של המעצמה הגדולה בעולם.
כך נראים שורשי התפיסה שלו:
1. טראומת המכולת – אין יותר "מתנות חינם":
כנער באוהיו, שעבד כקופאי במכולת וכפועל במחסן אריחים, ואנס ראה אנשים מנצלים את מערכת הרווחה וקונים סטייקים בתלושי מזון, בזמן שהוא קורס תחת נטל המיסים. החוויה הזו גרמה לו לתעב חלוקת כספים ממשלתית למי שלא לוקח אחריות אישית על חייו ומניב תשואה לחברה.
כך בדיוק הוא מסתכל היום על סיוע חוץ: הוא תמך בישראל בעבר כי ראה בה שותפה שמוסיפה ערך אסטרטגי, טכנולוגי וצבאי אמיתי (בניגוד לאוקראינה, שנתפסה בעיניו כבור ללא תחתית). אבל מבחינתו, זו עסקת חליפין קרה. אנחנו מקבלים כסף – אנחנו צריכים לספק תמורה, צייתנות והכרת תודה. ברגע שאנחנו נתפסים כמי שמעמיסים על משלם המיסים האמריקני ומעכבים למשל את העסקה באיראן שתפתח את מצרי הורמוז ותפחית את מחירי הדלק עבור האמריקני הפשוט, או כמי ש"לוקחים" בלי לתת את הכבוד הראוי – הוא מתפוצץ עלינו.
2. "חוקי השכונה": כבוד, כוח והגבולות של "אמריקה תחילה":
ואנס גדל תחת השפעת הרי האפלצ'ים, אזור של "תרבות כבוד" קשוחה. הוא למד שמריבות מכריעים בכוח, ושצריך להעריך את מי שאוכף סדר באלימות מחוץ למערכת המשפט כדי להגן על כבוד משפחתו או עמו. הגישה הזו מסבירה מורכבות כפולה: מצד אחד, הוא מבין את הרצון של ישראל "לסיים את העבודה" ולהכריע צבאית; מצד שני, היא גם מסבירה מדוע אין לו את התיעוב האינסטינקטיבי לאיראן שיש לפוליטיקאים אחרים – הוא מבין את שפת הכוח והכבוד הלאומי שלהם.
אבל מעל הכול מרחף חוק הברזל: אמריקה תחילה. כל עוד המלחמה של ישראל משרתת את אמריקה – מצוין. אבל ברגע שהאינטרס האמריקני, או הרצון של טראמפ בשקט, דורשים להפסיק את מלחמת לבנון ואת העימות מול איראן – ואנס ייכנס בישראל בחוסר רחמים. אצלו, פגיעה בכבוד האמריקני או סיכון של חיילים וכסף של אמריקה, הם קו אדום.
3. המלחמה באליטות – אמריקה תחילה, לא היהודים תחילה:
כשהגיע לאוניברסיטת ייל, ואנס חווה שבר. הוא גילה שם "אליטה ניידת" של ליגת הקיסוס, שהוא רואה בה את האויב הגדול ביותר של אמריקה המסורתית. היום, כדי להציל את אמריקה מאותה אליטה גלובליסטית, הוא מוכן לכרות בריתות עם הימין העמוק ביותר. הוא ירתום לצידו דמויות כמו טאקר קרלסון ואף יעלים עין ממכחישי שואה כמו ניק פואנטס. למה? כי מבחינתו המאבק נגד הממסד הליברלי חשוב בהרבה מהמאבק באנטישמיות. אמריקה תחילה, לא היהודים תחילה.
השורה התחתונה עבורנו כישראלים:
הברית הרומנטית והרגשית של פעם, המבוססת על ערכים משותפים ועל ישראל כראש חץ של המערב והעולם החופשי כפי שרבים רואים בנו – נגמרה. מולנו ניצב סגן נשיא שבוחן אותנו דרך משקפיים של עלות-תועלת, דורש נאמנות מוחלטת ורגיש בצורה קיצונית לכל פגיעה בכבודו.
וזה דורש מאיתנו חישוב מסלול מחדש.
ולכן, זהו ספר שכל מקבל החלטות בישראל צריך לקרוא כדי להבין את מי שיהיה אולי הנשיא הבא של ארה"ב.
