האם הדחפורים יגיעו לכביש 1?
שמונה שנים מספרים לנו שאסור לגעת בחאן אל-אחמר בגלל הפחד מבית הדין בהאג. ואז הגיע מאי 2026, ומתברר שהאג כבר כאן: תובע בית הדין הפלילי הגיש בקשה חשאית לצו מעצר נגד השר סמוטריץ'. סעיפי האישום? לא פחות מ"העברה כפויה של אוכלוסייה" ו"אפרטהייד" בשטח C. בתגובה, סמוטריץ' פשוט שלף מהמגירה את צו הפינוי המיידי לחאן אל-אחמר וחתם עליו.
למה דווקא שם?
מי שקרא את הספר "חומה ומסגד" (מאת מאיר דויטש) מבין שחאן אל-אחמר הוא לא עוד מקבץ פחונים של שבט בדואי, אלא פרויקט הדגל של תוכנית סלאם פיאד להקמת מדינה פלסטינית דה-פקטו. המקום הזה הוא תצוגת תכלית של השיטה המתוארת בספר:
שלב ראשון: מציבים עוקבי מים בשטח אסטרטגי (E1) כדי לעודד את הבדואים הנוודים להפוך לתושבי קבע.
שלב שני: בונים להם "בתי ספר" בלתי חוקיים באישון לילה במימון האיחוד האירופי (מתוך ידיעה שישראל רועדת מלהרוס מוסדות חינוך).
שלב שלישי: משתלטים על הקרקע ותוקעים טריז שמונע רצף טריטוריאלי ישראלי בין ירושלים למעלה אדומים.
ומה ישראל עושה בזמן שהפלסטינים עובדים בשיטת הסלאמי עם כסף אירופי ועתירות סדרתיות לבג"ץ? לא הרבה.
גם כשבג"ץ כבר אישר לפנות את המקום, המדינה העדיפה להתגונן ולהקפיא מצב.
צווי המעצר מהאג היו אמורים להיות מכת המחץ על המשילות בשטח C. בפועל, סמוטריץ' מנסה להשתמש בהם בדיוק הפוך – לשבור את קונספציית הפחד ולעבור להתקפה.
הצו חתום. עכשיו הוא מונח על השולחן של נתניהו והקבינט, שיצטרכו להחליט: האם להמשיך להשהות את הפינוי בגלל הפחד מהאג (שכאמור, כבר הוציא צווים) – או שהפעם הדחפורים באמת יגיעו לכביש 1.
עד שהקבינט יקבל החלטה, זה להבין את התמונה המלאה, להזמין את הספר "חומה ומסגד" שיצא עכשיו בהוצאת סלע מאיר ולגלות עוד על:
– איך כל זה קשור לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ולמה העברת סמכויות הפיקוח אליה נחשבת ל"נשק יום הדין" שיכול לבלום את ההשתלטות?
– איך מתמודדים עם המיליונים שהאיחוד האירופי שופך על בנייה לא חוקית במסווה ציני של "סיוע הומניטרי"?
– איך חוק עות'מאני ארכאי ("אדמות מירי") מאפשר לפלסטינים לשדוד אלפי דונמים בעזרת נטיעת עצים בלבד, בלי לבנות אפילו בית אחד?
– מהי "תוכנית קו המחרשה" שמציעה להפוך את הקערה על פיה ולעבור סוף סוף ממגננה – להתקפה?